תעסוקה מקדמת החלמה - תקציר
סיוון ווישניאק, פרסי אדירי, ישראל סייקס ואליוט לזרביץ
הקדמה
כאשר מתמודד מגיע להחלטה שהוא רוצה לחזור למעגל העבודה ובכך לפעול למען חיים בריאים יותר תוך שיח עם הסביבה החברתית ה"רגילה" - למרות כל הקשיים הכרוכים בכך - הוא עושה צעד חשוב קדימה בתהליך ההחלמה.
היות ואנשים שנמצאים בתהליך ההחלמה מעידים על התרומה המכרעת של חיי עבודה מספקים להתקדמותם, ראוי להסתכל על תחום התעסוקה מהזווית הזו, ולשאול מהי תעסוקה המקדמת החלמה, וכיצד ניתן לאפשר אותה לכמה שיותר מתמודדים.
מתוך הניסיון שלנו, תעסוקה המקדמת החלמה היא תעסוקה שיש בה עניין, אתגר, אחריות, הזדמנויות להתפתח, ודרישות מאתגרות אבל שניתן לעמוד בהן. עבודה כזו מתבססת לפחות באופן חלקי על החוזקות האמיתיות שלנו, ומביאה לתוצרים בעלי משמעות וערך. ברור שלא מיד עוברים מהמצב של אבטלה בעקבות משברים נפשיים, למצב של עבודה מספקת. מדובר בתהליך, לפעמים של שנים. השאלה היא מהן הדרכים המובילים מכאן לשם, לעומת אותן דרכים ללא מוצא מבחינת ההחלמה המשאירות את האדם תקוע ומיואש.
מה נדרש כדי לאפשר תעסוקה מקדמת החלמה ?
אם כן, נמנה כעת כמה מהגורמים הנחוצים כדי שתעסוקה תהיה גורם המקדם החלמה :
-
הזדמנויות לתעסוקה משמעותית שבה האדם תורם מיכולותיו ומקבל תגמול ראוי
-
סביבת עבודה נורמטיבית עם התייחסות למתמודד ככל האדם, יחד עם התאמות לפי צרכיו הספציפיים
-
נגישות למידע מפורט ושקוף ביחס לזכויות והזדמנויות
-
אפשרות לבחירה אוטונומית בין אלטרנטיבות
-
ליווי ותמיכה למתמודד, במיוחד בשלבים הראשונים המיועדים להקנות כלים ולתמוך בהתמודדות עם משברים בדרך לעצמאות
-
מסלול קריירה ייחודי לכל אדם לפי צרכיו, ולפי התפתחותו לאורך זמן.
גורמים בתעסוקה שעלולים לחסום החלמה
בהתבוננות על המערכת הקיימת כיום זיהינו שני גורמים עיקריים המהווים חסימות לפיתוח תעסוקה מקדמת החלמה: יחס מקצועי פטרוני (הרואה במתמודד אדם נחות), וקונפליקטים בין האינטרס הכלכלי של ספקי שירותי השיקום לבין תהליך ההחלמה של המתמודד.
דוגמאות ליחס פטרוני :
- לא מעבירים מידע על זכויות ואפשרויות בחירה כדי "לא לבלבל" את המתמודד
- אין ציפייה מהאדם לעמוד בדרישות סבירות
- העסקת חסד: נותנים למעסיק תחושה שהוא עושה עם המתמודד חסד שבכלל נותן לו מקום עבודה
- מלווי תעסוקה מייצגים את המתמודד מול המעסיק במקום לעודד תקשורת ישירה
- תגמול מופחת כאשר אנשים אחרים מרוויחים יותר על אותה עבודה
דוגמאות לתופעות החוסמות החלמה בגלל אינטרסים כלכליים של גופי שיקום :
- לא נותנים למתמודד מידע על אלטרנטיבות ועל הזכות להחליף ספק שירות
- לא משחררים מתמודד ממקום עבודה גם אם ברור שלא טוב לו שם ושאין שם אופק להתפתחות
- חלק עיקרי בעבודת המלווים מוקדש לשמירת הקשר עם המעסיק, והרבה פחות בעידוד ההחלמה של המועסק.
המצב כיום
בעקבות פיתוח מערכת השיקום בשנים האחרונות קיימים תקנים ונהלים ותקציבים ואנשים, ולמרות כל אלה מתמודדים הרוצים לעבוד עוברים מדורי גהינום רק כדי שיוכלו לעבוד ולשקם את עצמם.
כיום כאשר מתמודד רוצה לצאת לעבוד בשוק הפתוח הוא נתקל בקשיים בסיסיים ומתסכלים. לוקח זמן רב למצוא עבודה אם בכלל, ורוב העבודות המוצעות הן בשכר מעליב ולא מנצלות את יכולותיו של המתמודד. עבודות משעממות שאינן מתאימות לרמה המנטלית או הפיזית של האדם מובילות לחוסר חשק לקום בבוקר, וכשלונות חוזרים על רקע זה מחלישים את תקוות האדם לחזור למסלול חיים נורמטיבי.
במקרים רבים נאמר שמצב מתסכל זה הוא תוצר של המצב הקשה במשק, או של הסטיגמה שבגללה לא מעוניינים להעסיק נפגעי נפש. אבל לדעתנו זה רק חלק מהסיפור. אנחנו דוגמאות לכך שאפשר למצוא עבודה מתאימה ושאפשר להתקדם, והרבה בזכות תהליך החלמה המתאפשרת כאשר אדם עובד במקום המכבד אותו ושבו יש לו אפשרות לעסוק בעבודה המתאימה ליכולותיו ולהרוויח בצורה סבירה.
המצב הרצוי
בשלב ראשון, כדי לממש את הרצון ליציאה לעבודה, המתמודד שאחרי משבר/ים צריך אדם המלווה אותו עם חשיבה איך מקום העבודה יכול להוות נדבך חשוב בתהליך החלמה. אותו מלווה צריך לעזור למתמודד למצוא את העבודה, לפתח דרכי התמודדות כדי להצליח בה, ולהיות עם היד על הדופק לגבי כל קושי שקשור בנושא. לפי הצרכים האינדיבידואליים של המתמודד המלווה יכול לחשוב איתו כל כמה זמן איך אפשר לשפר. למשל האם להישאר באותה עבודה או האם יש רצון לפתח קריירה או ללמוד או לשנות עבודה? העבודה יכולה להוות לא רק מטרה אלא תהליך רב עוצמה שאפשר להשתמש בו כדי להעצים את ההחלמה ואת החזרה לחברה הנורמטיבית, וכל הישג יביא איתו רצון להשתפר ולהתקדם עוד. תפקידו של המלווה בין היתר הוא לעודד את השותפות הפעילה של המתמודד לכל אורך הדרך ולהעביר לו את האחריות ללקיחת שליטה חזרה על חייו ורצונותיו.
ניתן לעיין בדוגמאות של מה ניתן לעשות כדי ליצור סביבות עבודה מקדמות החלמה.
