התערבויות מבוססות על ראיות
(EBP – Evidence Based Practices)
תקציר
פרופ' דיוויד רועה [1]
1. הגדרת הנושא
בעשור האחרון גוברת המודעות לחשיבות של מתן שירותים שיקומיים שיעילותם הוכחה מחקרית. התערבויות שיעילותן הוכחה מבחינה מחקרית ומבוקרת נקראות “התערבויות מבוססות על ראיות” או Evidence Based Practices או בקצרה EBP. ההסתמכות על התערבויות מבוססות על ראיות מסייעת למערכות בריאות הנפש בכלל והשיקום בפרט להתקדם ממודל פטרוני הבוחר ומיישם התערבויות ללא קריטריונים מוגדרים וללא בדיקת יעילותן למודל המדגיש שקיפות בבחירת ההתערבויות ובדיקה תמידית של ישומן ויעילותם.
2. תמונת המצב בארץ ביחס לנושא
חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) פירט מערך בסיסי של שירותים שיסופקו לאנשים אשר עומדים בקריטריון ההתאמה של החקיקה. ההתערבויות המפורטות בחוק לשיקום נכי נפש בקהילה נבחרו כנראה על בסיס הניסיון השיקומי, המקצועי והאישי באותו העת, מתוך מגוון השיטות שפותחו בהיסטוריה הקצרה של השיקום הפסיכיאטרי בישראל. החקיקה אינה מגדירה קריטריונים מפורטים לבחירת השיטות הנכללות ברשימת ההתערבויות, ולכן אין אמות מידה וקווים מנחים רשמיים להערכת היתרונות של השיטות עצמן, לדרך יישומן ולמידת האפקטיביות שלהן.
כיום בישראל, תעסוקה נתמכת הינה ההתערבות השיקומית היחידה המבוססות על ראיות המעוגן בחוק ונמצאת בשימוש שיטתי (אם כי מוגבל בהשוואה לתעסוקה מוגנת) בישראל. שאר ההתערבויות המבוססות על ראיות אינן מיושמות באופן שיטתי בארץ וייתכן שאף אינן מוכרות לחלק מהעוסקים בשיקום פסיכיאטרי בישראל, מרמת קובעי המדיניות ועד נותני ומקבלי השירותים.
בשנים האחרונות, מתוך הכרה שבכוחה של גישת התערבות המבוססת על ראיות לשפר את השירותים השיקומיים המוצעים נעשה ניסיון לקדם נושא זה על ידי שיתוף פעולה בין המגמה לפסיכולוגיה שיקומית של המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, החוג לבריאות נפש קהילתית באונ’ חיפה ואגף השיקום במשרד הבריאות. תכנית זו כללה ישום חלוצי של שתי התערבויות מבין ה-6 שנחשבות מבוססות על ראיות, ניהול מחלה והחלמה והתערבות פסיכו חינוכית משפחתית.
3. תמונת המצב במקומות מתקדמים בחו”ל
באמריקה הצפונית ישנם מאמצים גדולים לעודד ישום של התערבויות מבוססות ראיות ומדינות רבות אימצו מדיניות ברורה של תמריצים ומשאבים להגביר את הישום והטמעה. כיום ישנן שש התערבויות בתחום השיקום הפסיכיאטרי הנחשבות כמבוססות על ראיות: פסיכו-פרמקולוגיה שיתופית, טיפול קהילתי אסרטיבי, פסיכו-חינוכי-משפחתי, תעסוקה נתמכת, ניהול המחלה וההחלמה וטיפול משולב בתחלואה כפולה. עבור כל אחת מהן (למעט הראשון) פותחו מדריכי עבודה מובנים על ידי צוותים בעלי עניין, כולל צרכנים, בני משפחה, חוקרים, קלינאים ואנשי מנהל, ונסקרו על-ידי צוותים רב-מקצועיים ממדינות שונות. כל מדריך עבודה שפותח כולל חומרי ייעוץ, הדרכה ומשאבים, כמו גם המלצות יישום.
1. פסיכו-פרמקולוגיה שיתופית: שיטת התערבות המבוססת על ראיות הנוגעות להתערבויות תרופתיות להפחתת סימפטומים הקשורים למחלות נפש קשות כמו סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה ביפולרית ודיכאון וכוללת גישה מקובלת לתיעוד ולפיקוח על סימפטומים ועל תופעות לוואי וכן כוללת קווים מנחים לקבלת החלטות לגבי טיפול תרופתי. שיטה זו נקראת ‘שיטה שיתופית’, מכיוון שהיא מדגישה את שיתוף המטופל בקבלת החלטות לגבי אם וכיצד להשתמש בתרופות בטיפול במחלת הנפש הקשה.
2. טיפול קהילתי אסרטיבי: שיטת התערבות המבוססת על ראיות ומהווה דוגמה לתיאום טיפול בו היחס בין מספר המטופלים למספר המטפלים הוא נמוך יחסית (כעשרה מטופלים למטפל); אספקת השירותים היא במקום המגורים הטבעי של המטופל ולא במרפאה; קיימת אספקה ישירה של שירותים שונים וזמינות הצוות המטפל הינה לאורך כל שעות היממה. מחקרים אודות שיטה זו מצביעים על כך שהשיטה מפחיתה אשפוזים משפרת יציבות של מגורים בקהילה ומקלה את חומרת הסימפטומים.
3. התערבות פסיכו-חינוכית-משפחתית: שיטת התערבות המבוססת על ראיות ומיועדת למשפחות של מתמודדים. תכניות אלו מתמקדות בשיפור התפקוד העתידי של כל בני המשפחה ושואפות ליצור יחסים שיתופיים בין צוותי הטיפול והשיקום לבין המשפחה. הן מספקות למשפחות מידע לגבי מחלת הנפש והטיפול בה ומאמנות אותן באסטרטגיות להפחתת מצוקה משפחתית ולהגברת איכות התקשורת, תמיכה ואמפתיה.
4. תעסוקה נתמכת: מתמקדת בסיוע למתמודדים במציאת עבודה הולמת בשכר במסגרות קהילתיות רגילות תוך כדי מתן תמיכה מתמשכת במקום העבודה על מנת לסייע בשמירת התפקיד והתמודדות עם קשיים אפשריים.
5. ניהול המחלה וההחלמה: מטרתה לסייע למתמודדים להשיג את המידע ואת המיומנויות הדרושים להם כדי לצמצם עד כמה שניתן את השפעות המחלה על חייהם ולהציב ולהתקדם לקראת יעדים אישיים משמעותיים בחיי היום יום שלהם.
6. טיפול משולב בתחלואה כפולה: שיטה זו מיועדת לטיפול באנשים עם הפרעה נפשית ובעיית התמכרות ומדגישה את האינטגרציה בין השרותים הנדרשים לטיפול בשתי הבעיות (ההפרעה הנפשית וההתמכרות). השיטה משלבת ייעוץ, תיאום טיפול, תרופות, דיור, שיקום מקצועי והתערבויות משפחתיות.
[1] פרופ' דיוויד רועה - ראש החוג לבריאות נפש קהילתית,הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.
