על קורס קשת :
קש"ת
קידום שיתוף ותקשורת:
קורס להכשרת הורים ובני משפחה לתקשורת בדרך קוגניטיבית, להתמודדות עם אירועים בתוך המשפחה ומחוצה לה.
התוכנית משותפת למשרד הבריאות
מנהלת אקדמית: ד"ר נעמי הדס לידור
רכזת התוכנית: גב' דורית רדליך
לאור הניסיון שהצטבר בתחום בריאות הנפש, ברור הצורך במעורבות פעילה של הורים ובני משפחה בתהליך הטיפולי שמאפשר לממש את זכותם להיות מעורבים בחיי ילדם ולפתח את תפקוד ילדיהם, למרות הפגיעה.
קבוצת המנחים שלנו, שהם מומחים בטיפול קוגניטיבי דינמי, מלמדת בני משפחה לעבוד בצורה מובנית ולהפוך כל אינטראקציה במשפחה ובסביבה למצב לימודי מעצים.
מטרות הקורס:
- ללמוד לפתור בעיות בחיי היומיום הנובעות מעצם הלקות של הבן בדרך של תיווך קוגניטיבי– במשפחה , בעבודה, ובסביבה.
- להיות פעיל, מעורב ואחראי לטיפול בבן המשפחה.
- להכשיר הורים מנחים שיעבדו בצמוד למנחים מהאקדמיה, במטרה להמשיך את השרשרת עוד ועוד.
נושאי הקורס:
- שינוי בהתנהגות דרך למידה מהו?
- המושגים הבסיסיים בתיאוריה הקוגניטיבית דינאמית ובתיווך.
- התיווך כאמצעי להיות מעורב ושותף פעיל בסביבתך, בחיי ילדך ובמשפחה.
מסגרת הקורס:
הקורס כולל 12 מפגשים אחת לשבועיים בני 3 שעות אקדמאיות.
ו-3 מפגשי מעקב אחת לחודש.
מנחי הסדנא:
בכל סדנה מנחות שתי מרצות מומחיות בטיפול קוגניטיבי דינאמי, והורה מנחה עמית.
- ד"ר נעמי הדס-לידור – מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה, ראש התוכנית ללימודי תעודה בנושא הטיפול הקוגניטיבי – דינאמי.
- גב' פנינה וייס – מרפאה בעיסוק בעלת תואר שני, מרצה בלימודי תעודה בחוג לריפוי בעיסוק, מומחית בטיפול קוגניטיבי –דינאמי.
- גב' ורד שפיר קיסר- מרפאה בעיסוק בעלת תואר שני, רכזת משנה באזור המרכז, מומחית לטיפול קוגניטיבי דינאמי
- גב' דורית רדליך – מרפאה בעיסוק בעלת תואר שני, מומחית בטיפול קוגניטיבי - דינאמי ושיקום בקהילה.
- גב' ענת מן- מרפאה בעיסוק בעלת תואר שני, מומחית בטיפול קוגניטיבי דינאמי ובהדרכה.
- מר דיוויד מוזס – הורה, מנחה עמית, מומחה בטיפול קוגניטיבי – דינאמי
- גב' אורלי אלון – הורה, מנחה עמית בעלת תואר שני.
- גב' לאה לוי – הורה, מנחה עמית.
דברי הורים שעברו את קורס קשת:
- הקורס נתן לי תקווה שאפשר גם אחרת ...
- עכשיו אני מרגיש שיש לי כלים אמיתיים להתמודד בחיי היום יום שלי....
- הקורס נתן לי תקווה שאפשר גם אחרת....
- עכשיו אני יודעת לעשות סדר באירועים בחיי, לטפל באחד, אחד...
- הקורס הוא כמו פעמון שמזכיר לי איך אפשר...
- אני מבין את ערך השותפות ויודע להשתמש בו עם בתי....
- הקורס הציל את היחסים ביני לבין בעלי...
- באתי כדי להפסיק להתרגז...אני עדיין מתרגז...אבל לעתים גם יודע ומבין למה....לעתים יודע גם איך לא.....
- אני מרגיש שיש לי כלים אמיתיים להתמודד בחיי היום יום שלי....
לפרטים נוספים:
רכזת התוכנית גב' דורית רדליך , מרפאה בעיסוק, מומחית בטיפול ושיקום.
טלפון: 4333181 – 054 (ניתן להשאיר הודעה), דוא"ל : dorit-60@zahav.net.il
מדברי הורים שהשתתפו :
מדברי הורה...
באתי ערוכה לבדוק את ארגז הכלים האישי שלי ולפנות מקום לכלים חדשים.
באתי נכונה לחלוק את כאבי עם בני משפחה החווים כמוני חיים בצל מחלת נפש.
הקרובים לי הביעו תימהון:
מה את מחפשת? את כבר יודעת הכל. תעשי משהו אחר. משהו לנשמה.
למה לעסוק מבחירה בכאב שממנו מנסים רוב הזמן לברוח.
חשבתי לעצמי למה ? באמת למה?
חשבתי לי מה מניע אותי לחבור למסגרת שבה הכאב הפרטי הוא נושא לדיון אקדמי.
ואכן ההצטרפות לקשת נתנה לי גם מפלט פורתא מהמציאות השוחקת והמתסכלת בה אני נתקלת רוב הזמן במבוי סתום אל מעגל לימודי בו אני יכולה לעשות מעבר מהראייה האישית הסובייקטיבית אל הראיה הלימודית האובייקטיבית כשיש ביניהם יחסים של כוונה והדדיות.היזון חוזר. דיאלוג מתמיד בין הפרטי לכללי.
ואכן במהלך המפגשים, מצאתי שאני יכולה לצקת לתבניות הלימודיות את הסיפור האישי שלי לבחון אותו בדרך אחרת ולהתבונן בו כביצירה אישית מרתקת. ההתמודדות מעתה הייתה כתנועה בשדה פתוח יותר. המגרש הלימודי איפשר לי להתאמן בחשיבה קצת אחרת. למדתי על עצמי דברים שלא ידעתי. הבנתי יותר כי האדם היחיד שאני יכולה באמת להשפיע עליו הוא אני עצמי. מושג שאני אוהבת.חוללות עצמית.
קיוויתי שהחיים עוד יפתיעו אותי ואני אזכה לתמורה על ההשקעה המתמדת על המסירות האינסופית.
ככל שקיוויתי לנס הוא לא התרחש ואז מצאתי שהוא אכן קורה ואני לא רואה אותו.
הגילוי היה בתעצומות הנפש שהלכו והתעצמו בי ככל שהקשיים גברו. הגילוי היה בכך שהשתחררתי מהכעס על מר גורלי וראיתי במצבי משימה המבהירה לי כל יום מחדש מה זאת אהבה. לחיות משמעו לבחור. האדם הוא במידה רבה המפיק הבמאי והתסריטאי של חייו. הוא יכול להמציא אותם. אי אפשר לשנות את המציאות אבל אפשר לבחור איך להגיב אליה. בחרתי להתמודד עם המציאות בדרך של לימוד מתמיד. בקבוצה מצאתי מעין אקווריום אנושי שאפשר לצלול בו ולצוף ולגלות פינות מסתור .
צרת רבים היא לא נחמה היא מקור להשראה.לא כולנו בסירה אחת. כל אחד בסירה שלו חותר בהתאם לעוז רוחו.
קשה לחתור בערפל כשהמציאות לא ודאית. אולי כדאי לוותר על הרצון לשלוט בעתיד
ולהסתפק בשמחות הקטנות. כי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
מדברי בן משפחה...
את קשת – כמו חלקכם – הכרתי במקרה אם יש דבר כזה. פתק קטן בתיק של אשתי שכלל לא היה מיועד לי, גרם לי להרים טלפון ולהתעניין. לקורס הגעתי שבועיים אח"כ. מה שלא מועיל לא מזיק זו הייתה המחשבה הראשונה.
חלקנו הגיע לקורס עם מחשבה לצאת עם מתכון לריפוי בן המשפחה, וחלקנו ראו בקורס קבוצת תמיכה אך בסופו של דבר למדנו. למדנו מה זה ללמוד ואיך לומדים, מהי החשיבה ומרכיביה, התיווך ומרכיביו השונים, צללנו לתוך אירועים בחיי היום יום, כאלו שהיו פשוטים אך מתוך האירועים הבנו עד כמה מורכבים הם גם כן, וכאלו שהיו קשים מנשוא אך נתנו לנו מקום לחשוב על האחר ועל ההתמודדות שלו, לא מתוך התנשאות אלא מתוך תחושת שייכות. חשנו כולנו את מה שלמדנו שהאדם יכול להשתנות בכל גיל ובכל מצב. יש שחשו זאת על עצמם יש שחשו זאת אצל אחרים.
היה מרגש לראות בקורס את השינוי שחל באנשים. שינוי שחל בו עצמו בגישה שלו וביחס שלו כלפי המתמודד. שינוי שחל אצל המתמודד. אם שמספרת שבנה שב לדבר איתה לאחר שבמשך תקופה ארוכה רק התכתב איתה או קשר מנותק שהתחדש לו.
לא אין כאן קוסמים. יש כאן עבודה קשה של צוות מלמד ושל אנשים שלומדים ומיישמים. הקורס פתח בפנינו עולם חדש עולם שלעיתים קשה לחשוב איך אפשר בלעדיו או איך יש בעולם אנשים שעדיין לא עברו קורס כזה. חלקכם בוודאי שותפים להרגשה הזו.
ההרגשה שלי היום לאחר תקופה יש לנו כלים כיצד להתמודד עם חיי היום יום ועם האתגרים הניצבים בפנינו. לא הכל אפשר לפתור אך ניתן לשפר המון. גם אם חלילה המצב נהיה קשה יותר אני חש שיותר קל להתמודד איתו. אתה פחות מופתע ויותר יודע איך לשלוט בו עד כמה שניתן. הרגש קיים תמיד הרי זה בשר מבשרנו אך כבר לא פועלים מתוך רגש בלבד. גם השכל נמצא שם והוא מדריך אותנו כיצד להגיב למצבים השונים. יש פחות לחץ אתה מנסה לפעול מתוך הובלת המצב ולא כמובל, כי אתה יודע איך לכוון את הדברים, יש לך את הכלים.
בפרשת השבוע מסופר על הקשת שמראה אלוקים לנח לאחר המבול. הקשת שהיא ברית אותה כורת אלוקים עם נח ועם כל הבאים אחריו שמבול נוסף לא יהיה. יהיה אולי קשה אך לא סוף דרך. כי אותה קשת שהיא פס אור מרובה צבעים, בוקעת מתוך השמיים האפרוריים ונותנת תקווה שאולי לא תמיד הכל מלא אור וצבע, אבל לפעמים דווקא בתוך הקדרות והאפרוריות אפשר למצוא אור ואפילו אור מרובה צבעים.
ועוד הורה...
ביום בהיר אחד , שעות אחר הצהריים המוארות,
בעלי ואני במשרדה של רופאה פסיכיאטרית חייכנית ומבינה , אנחנו יוצאים מחדרה ומבינים שלביתנו יש מחלה נפשית.
אני מרגישה לרגע , הקלה, לפחות יש שם לכל מה שקורה לביתי בתקופה האחרונה,יש גם תרופה, אז אולי בעצם אנחנו בדרך הנכונה.
הימים חולפים, דבריה של הרופאה מהדהדים, העצבות והקדרות מזדחלים להם בשקט ,אני מרשה לעצמי לפני השינה בכי טוב ומשחרר, וגם הרגשה כבדה על כל החלומות שלא ייתגשמו.
בחוץ,השמש זורחת האנשים עוסקים בענייניהם – שגרת היום ממשיכה לרחוש מסביב.
באותה עת,בני מתכונן ללימודיו באוניברסיטה,ובשולחן חדרו נערמים ידיעונים של האוניברסיטאות השונות...
אני מתבוננת בידיעון הראשון וחושבת לעצמי, שאם לרופאים יש מקום מסודר ללמוד על מחלות ותרופות,אולי אמצא גם אני בידיעון אוניברסיטת תל אביב מקום לימודי שבו אלמד איך להתמודד עם המצב החדש.
ובאמת מצאתי...
בני החל את לימודיו כסטודנט בטכניון בחיפה ואני את לימודי בקורס קשת.
הלימודים בקורס קשת היו חוויה מרגשת לי ולמשפחתי .
ביום הראשון ללימודים צעדתי בשביל המוליך לכיתת הלימוד-מעל מדרגות הכניסה לבניין,קראתי בשלט מאיר העיניים, בית הספר למקצועות הבריאות- התחלה נפלאה חשבתי
המקום הזה ביום מן הימים ישמש לגשר ממחלה להחלמה!
בקורס השנתי להורים, למדתי שפה חדשה,עם תחביר משלה,אוצר מילים מורכב , תרבות מרתקת ותפיסה פילוסופית שיש בה אמונה ותיקווה.
בשפה החדשה למדתי שיש אפשרות לשינוי קוגניטיבי, על אף הקשיים, אם מקפידים להשתמש באוצר המילים של התיווך.
הלימודים בקורס קשת נתנו לי ולמשפחתי להתבונן בחיים ממקום בריא.המשפחה הייתה המקום הבטוח ביותר להתאמן ולכן ככל שרבו האימונים הפכו הקשרים בין בני המשפחה למשובחים יותר. ומעבר לכך שפת התיווך הפכה להיות משפה זרה לשפה אותה מדברים כל בני המשפחה.
ולכן אני רוצה להודות באופן מיוחד לנעמי שאפשרה בנחישות שלה הלבביות והאמונה ללמד את תלמידי קורס קשת את שפת התיווך.
