אודות בזכות
ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, הינו עמותה הפועלת לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, ונפשית, ולשילובם ולשיתופם בחברה בכל תחומי החיים. שמנו, 'בזכות', משקף את התפיסה המנחה אותנו, לפיה לכל בני האדם אותן זכויות בסיסיות. על פי תפיסה זאת, אנשים עם מוגבלות זכאים למענה הולם לצרכיהם המיוחדים - בזכות ולא בחסד.
ארגון בזכות הוקם בשנת 1992 על ידי האגודה לזכויות האזרח, והפך תוך זמן קצר לארגון עצמאי. בזכות מהווה כתובת לאנשים שזכויותיהם נפגעו בגין מוגבלותם, לבני משפחותיהם, לאנשי מקצוע שעובדים עימם, לארגונים הפועלים בשטח בתחום זה ולקובעי מדיניות בכנסת ובממשלה.
- מצגת על פעילות ארגון "בזכות"
- לאתר ארגון "בזכות" : http://www.bizchut.org.il
- טלפון מוקד הזכויות שלנו: 02-6521308
עדכון - 26 באוקטובר 2011
יקירה אברך - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
דף מידע - אפליה בביטוח
כחלק מרפורמה שנערכה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הוסף פרק אשר עוסק באיסור הפליית אנשים עם מוגבלות בפוליסות ביטוח.
על פי החוק, חל איסור על חברות הביטוח להפלות אנשים עם מוגבלויות ברכישת ביטוח ו/או במימושו מחמת מוגבלותם.
כחלק מחובה זו, קובע החוק כי במידה וחברות הביטוח מחליטות שלא לבטח אדם עם מוגבלות או מטילות עליו תנאים שאינם חלים על יתר הלקוחות,
הן מחויבות לנמק את הסיבה להחלטתן ולמתן היחס השונה. נימוק זה חייב להתבסס על נתונים הרלוונטיים למבוטח הספציפי ולסוג מוגבלותו, השלכותיה וחומרתה.
כן מוטלת עליהן חובה להעביר לידיו נימוק זה במסמך כתוב.
לצערנו, במקרים רבים חברות הביטוח מסרבות באופן גורף לבטח אנשים עם מוגבלות ו/או מטילות עליהם תנאים שהופכים את הביטוח לבלתי כדאי,
וכן אינן ממלאות חובתן לנמק סירובן או החלטתן בכתב, בהתבסס על נתונים קונקרטים, הנוגעים לאדם ולסוג המוגבלות שלו.
התוצאה היא כי אנשים רבים עם מוגבלות אינם מסוגלים לרכוש ביטוח, ונראה כי הדבר הפך לתופעה רחבה בקרב חברות הביטוח הגדולות.
בבדיקה ראשונית התגלה כי סוגי הביטוח העיקריים בהם מופלים אנשים עם מוגבלויות הם ביטוח סיעודי, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח לאובדן כושר עבודה.
החברות שאנו מנסים לבחון את התנהלותן הן חמשת חברות הביטוח הגדולות במשק הישראלי: מגדל, כלל, הפניקס, מנורה והראל,
וכן ביטוחים שנערכו דרך קופות החולים השונות (דקלה, כללית חו"ל וביטוח סיעודי).
במידה ונתקלתם, אתם או הקרובים לכם, ביחס מפלה מחמת מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית באשר לרכישת אחד מהביטוחים לעיל או הפעלתם באחת מחברות הביטוח שצויינו,
נשמח אם תפנו אלינו ותספרו לנו על כך.
אנא צרו קשר במייל sharonp@bizchut.org.il
עדכון - 13 בינואר 2011
יקירה אברך - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
דף מידע - אפוטרופסות וכשרות משפטית
העדכון הפעם עוסק בנושא חשוב, הרלוונטי לרבים מהעוסקים בתחום בריאות הנפש – אפוטרופסות וכשרות משפטית.
לאחרונה הוכן דף מידע של ארגון בזכות בנושא זה. בדף המידע תוכלו למצוא 'מילון מושגים' קצר, תשובות לשאלות העיקריות העולות בנושא – מתי ממנים אפוטרופוס,
את מי ממנים, מה תחומי אחריותו של האפוטרופוס, זכויותיו של החסוי, פתרונות ביניים במינוי אפוטרופוס ועוד.
אנו רואים חשיבות גדולה בהפצתו של מידע זה, במטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בזכותם של אנשים עם מוגבלות נפשית לעצמאות ולאוטונומיה אישית,
בהקשרים של מינוי אפוטרופוס.
בנוסף – אנו מקיימים הרצאות בנושא אפוטרופסות למתמודדים, בני משפחות ואנשי מקצוע ואתם מוזמנים לפנות אלינו לצורך תיאום.
ניתן לפנות עם שאלות ובעיות למוקד פניות הציבור של ארגון בזכות - 02-6521308.
יקירה אברך
"בזכ!ת" המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
טלפון: 02-6521308
פקס: 02-6521219
העותרים הם נכי נפש, בדרגה הדורשת תמיכה וליווי קבועים, ואשר שהו בעבר במסגרות אשפוז במחלקות פסיכיאטריות. כיום איש מהם אינו זקוק להתערבות רפואית בתנאֵי אשפוז והם מעוניינים להשתלב ככל האפשר במסגרת קהילתית פתוחה: להכיר אנשים מחוץ למוסד ולבתי החולים, למצות ולפתח את כישוריהם ויכולותיהם, להיחשף למגוון של חוויות ולפתח תחומי עניין. לשם כך זקוקים העותרים לכלים מקצועיים, ליווי ותמיכה מתחום השיקום, שיאפשרו להם להשתלב בתעסוקה מוגנת בקהילה וכן להשתלב שוב בפעילויות יומיומית שגרתיות, אשר יכולתם של העותרים לבצען נפגעה בצורה ניכרת כתוצאה מהמחלה והאשפוזים הארוכים: לקום בבוקר ליום עבודה, לנסוע בתחבורה ציבורית, לצאת לבילוי חברתי, לערוך קניות במרכול וכדומה.
חוות הדעת המקצועיות תמימות דעים שהעותרים כולם מתאימים לשיקום תעסוקתי בקהילה. ואכן, עד לא מזמן השתלבו באופן מוצלח במסגרות תעסוקה מוגנות בקהילה. כולם מדווחים על התקדמות אובייקטיבית בכישורי-חיים ובתפקוד היומיומי, כמו גם בעליה משמעותית בתחושות סובייקטיביות של הערכה עצמית, סיפוק אישי, עצמאות וחברותיות. כך מתארים זאת העותרים עצמם:
"לא מפחיד כמו שחשבנו כל השנים לצאת החוצה. לעבור את שער בית החולים, ולהיות עם אנשים נורמאלים. האמנו שאנחנו מסוגלים לקום בבוקר כמו כל אדם בבית שלו ולהתכונן לעבוד. לעלות על אוטובוסים ולהגיע לעבודה. אנחנו לא עובדים הרבה שעות ביום וגם לא כל יום. אבל אנחנו מרגישים שאנחנו שווים משהו. מאז שקם 'ברוש' (מוסד המגורים הטיפוליים, ש.פ.) עברו כמה חברים להוסטלים. ואנחנו בטוחים שזה יאפשר לנו להתרגל לקהילה תוך כדי עבודה."
כלים אלו מוקנים לעותרים על פי חוק: חוק שיקום נכי נפש בישראל, התש"ס – 2000 , במסגרתו זכאי כל נכה נפש מדרגה מסויימת שהוא תושב ישראל מעל גיל 18 ל'סל שיקום' אישי, המותאם לצרכיו, למצבו ולרצונו.
אולם בהתאם למדיניות משרד הבריאות, המופקד על ביצוע החוק, הוחרגו דיירי מסגרות המגורים הטיפוליים מתכולת החוק. לא משום שנקבע כי הם אינם מסוגלים לכך מבחינת מצבם הנפשי, אופי מחלתם או התנהגותם, אלא משום קביעתו האפריורית-טכנית של המשרד, הנסמכת על סוג המסגרת בה גר אדם.
תוצאתה של מדיניות זו היא, שלא זו בלבד שהעותרים שובצו במסגרת מגורים המנתקת אותם בעל כורחם מהחיים "הרגילים" בקהילה ושאורח החיים בה טוטאלי, ומדיר: מתנהל רק בדל"ת אמות המוסד ורק בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית, אלא שנמנעת מהם ההזדמנות להשתלב בקהילה - בהווה ובעתיד.
בעתירה קבלנו כנגד ההפרה הברורה של החוק בידי משרד הבריאות: תנאי הזכאות המפורשים שנקבעו בו והזכויות המוקנות על פיו. כמו גם כנגד התכלית החברתית העומדת מאחורי החוק והמהפך אותו הוא מסמל: המעבר ממיסוד של אנשים עם מוגבלת לשילוב בקהילה. זאת דווקא ביחס לאנשים אלו, שאושפזו במשך שנים בבית חולים פסיכיאטריים, לעתים ללא צורך רפואי, ונותקו במשך שנים רבות מהקהילה. כמו גם טענו לפגיעה היסודית בזכותם של העותרים לכבוד אנושי ולשוויון בסיסי: האפשרות לחיות חייהם תוך עצמאות מירבית, מיצוי עצמי וערך עצמי – באופן הדומה ככל הניתן לאנשים ללא מוגבלות ובקרבם. שהרי, מניעת הזכות לשיקום בקהילה מסכלת את אפשרות שילובם של העותרים בקהילה ומביאה להדרתם ממנה.
ועדכון בענין הרפורמה בבריאות הנפש:
בסוף חודש מאי החליט סגן שר הבריאות, חה"כ יעקב ליצמן, להמשיך לקדם את החקיקה שנועדה להסדיר את הרפורמה בבריאות הנפש. לאור זאת, הוחזר הנושא לדיון בכנסת וזו אישרה החלת דין רציפות על הצעת החוק, שנדונה כבר באריכות בכנסת הקודמת. משמעות הדבר כי הדיונים בהצעת החוק יחודשו לאחר החגים, עם שובה של הכנסת מפגרת הקיץ. הדיונים יתקיימו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, במטרה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
לפני מספר שבועות הפצתי מכתב בו ניתן למצוא פרטים נוספים על הרפורמה ומשמעותה,
ועל עמדתנו ועמדתם של ארגונים נוספים התומכים ברפורמה.
אני מזכירה לכם לפנות אלינו עם שאלות או בעיות, מוקד הפניות של ארגון "בזכות" לשירותכם:
02-6521308.
יקירה אברך
"בזכ!ת" המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
טלפון: 02-6521308
פקס: 02-6521219
עדכון - 27 במרץ 2010
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
עידכון על מקרה מרגיז במיוחד שהגיע למפתנו של "בזכות" ועל הטיפול שלנו בנושא.
זוהי רק דוגמא אחת מני רבות של אפלית אנשים עם נכויות במקומות עבודה, מכובדים כשהיו. אנו מזמינים את כולכם לפנות אלינו אם הופלתם בשל נכותכם בין אם במקום העבודה ובין אם בכל מקום אחר, או בכל מקרה אחר של הפרת זכויותיכם. טלפון מוקד הזכויות שלנו: 02-6521308.
תיאור המקרה נכתב על ידי עו"ד יותם טולוב מ"בזכות" והפצתו אושרה, כמובן, על ידי הפונה:
ארגון 'בזכות' הגיש ערר בשם אישה עם מוגבלות נפשית אשר פוטרה משירות המדינה על רקע מוגבלותה. לטענת ועדת הבריאות בשירות המדינה אשר התבססה על חוות דעת רפואיות בלתי מעודכנות, היות והאישה אושפזה אישפוז פסיכיאטרי ולאור מצבה במהלך האשפוז, היא אינה כשירה לחזור לתפקידה או לכל תפקיד אחר בשירות המדינה.
הערר מסתמך על חוות דעת רפואיות המראות כי האישה אשר שוחררה לפני מספר חודשים מאשפוז, חזרה לתפקודה וליכולותיה שלפני האשפוז וכי היא נמצאת ברמיסיה מלאה.
-
על סמך חוות הדעת הללו נטען בערר כי פיטוריה של האישה הינם בשל מוגבלותה ועל כן הפיטורין מהווים הפליה פסולה.
-
עוד נטען בערר כי על המעסיק מוטלת חובה על פי חוק (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) לבצע התאמות במקום העבודה במידת הצורך כדי לאפשר את המשך העסקה, ואילו חובה זו לא מולאה במקרה זה.
-
עוד קבל הערר על הפגיעה החמורה והבלתי מידתית של ההחלטה אשר קבעה כי האישה אינה יכולה לתפקד בכל תפקיד אחר בשירות המדינה.
-
לבסוף התייחס הערר לחובות המוגברות המוטלות על המדינה בתור מעסיק ציבורי וכן בתור המעסיק הגדול במשק.
דרישת הערר היא כי האישה תוחזר לעבודתה במיידית , אנו ממתינים כעת לדיון בערר.
עדכון - 22 בפברואר 2010
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
הגיעו אלי כמה שאלות בהמשך למייל הקודם שלי, ואני רוצה לנצל את הבמה בשביל לענות עליהן.
חוץ מזה יש כמה עדכוני מידע חשובים בנוגע לחוו"ד בהקשר לאפוטרופסות ושירותי מרפאות בריאות הנפש שאשמח שיופצו כמה שיותר:
1. הבהרה לגבי טיפולי השיניים בסל שיקום:
כפי שכתבתי במייל הקודם, מקבלי סל שיקום זכאים לטיפול שיניים אחת לחמש שנים. יחד עם זאת, שימו לב שבכדי להיות זכאי לטיפול צריך להיות מקבל שירותי שיקום במשך כחצי שנה - כלומר רק מי שמממש שירותי שיקום לאורך התקופה האמורה זכאי לטיפולי השיניים. כמו כן ובניגוד למרבית שירותי הסל, כאן לא ניתנת למתמודדים זכות לבחור בין מרפאות השיניים השונות. משרד הבריאות עצמו התקשר עם כמה מרפאות ברחבי הארץ ואליהן מופנים המטופלים כאשר הטיפול עצמו נעשה בסבסוד משרד הבריאות (על פי תוכנית הטיפול המאושרת), אך מימון צילומי השיניים בעת הפניה הראשונית למרפאה היא על ידי המתמודד עצמו. ראו קובץ מצורף בעניין מה כוללים הטיפולים וזיכרו שניתן לפנות אלינו אם משהו משתבש בדרך.
3. סיוע בשכ"ד באמצעות סל שיקום :
נשאלתי כיצד ניתן לממש את הזכות הזו, ובכן לצורך העניין יש לפנות למרים זינגר, מנהלת השירות הסוציאלי של בריאות הנפש במשרד הבריאות (זה מס' הטלפון של אגף בריאות הנפש בירושלים: 02-5681252). קיים מכתב הבהרה בנושא שנכתב ע"י יחיאל שרשבסקי, ממונה על שירותי השיקום בבריאות הנפש במש' הבריאות .
4. גבית תשלום עבור חוו"ד של רופא לשם מינוי/שינוי/ביטול אפוטרופוס :
לאחרונה הגיעו אלינו פניות של מתמודדים שפנו לפסיכיאטר המטפל בהם בבקשה שימלא חוו"ד בעניין מינוי אפוטרופוס ונדרשו לשלם סכומי כסף גבוהים עבורה. בדיקה שערכנו הראתה שאכן בחלק מקופות החולים זהו הנוהל המתהווה. לשם כך יש מקום להבהיר שבמרפאות בריאות הנפש ובבתי החולים של המדינה השירות הנ"ל כלול בסל השירותים הכללי ועל כן אין לדרוש עבורו תשלום.
ראו את דבריה של עו"ד מ"בזכות" בעניין:
הבהרה באשר למתן "תעודת רופא למינוי אפוטרופוס"
לאור מספר פניות אל ארגון 'בזכות' בשאלת מימון תעודת רופא למינוי אפוטרופוס,
ברצוננו להבהיר שע"פ נוהל מספר 70.002 "נהלים וסטנדרטים במערך האמבולטורי" המתייחס למערך שירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות
קבלת תעודת רופא לצורך מינוי אפוטרופוס לגוף או לרכוש הוא שירות הכלול בסל השירותים עבור מי שהוא מטופל פעיל במרפאה, כלומר אינו כרוך בתשלום נוסף.
מטופל פעיל הוא כל מטופל בשירות המרפאתי שקיבל שירות אחד לפחות בששת החודשים האחרונים.
בברכה,
גלי כוכבי-רונן, עו"ד
"בזכ!ת", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
ת"ד 34510, ירושלים 91000
טל': 6521308 – 02, פקס: 6521219 –02
5. ובהמשך לסעיף 4, שימו לב לנהלים החדשים שפרסם משרד הבריאות לגבי נהלי הטיפול במרפאות בריאות הנפש שבניהולו :
הסעיף המעניין ביותר הוא 3.4 (נספח ד), עמ' 18 ובו מוגדרים לוחות זמנים סבירים לקבלת טיפול ושירותים במרפאה. אמנם כבר בנוהל מצוין שמדובר בלוחות זמנים מומלצים ושניהול המרפאה וכוח האדם בה נתון לשיקול דעת מקצועי, אך בכ"ז מוגדר כאן מתווה לפעולה
http://www.old.health.gov.il/download/pages/marpeati70_002_050110.pdf
אני מזכירה לכם לפנות אלינו עם שאלות או בעיות, ובכלל נשמח לשמוע מכם על איך הדברים הללו (ואחרים) מתרחשים במציאות (02-6521308)
עדכון - 10 בפברואר 2010
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
עדכון על פעילויות של ארגון "בזכות", חידוד נקודות חשובות ותזכורת לסוגיות שאולי נשכחו :
1. ועדות ערר- סל שיקום:
בכתבה המצורפת תמצאו התייחסות לנושא ועדות הערר על החלטות סל שיקום, ולפעילות של "בזכות" בנושא. למה זה חשוב? כי אנחנו נוטים לקבל את החלטות הועדה כסופיות ושוכחים שגם עליהן מותר ואפשר לערער, אם חושבים שנפל פגם בהליך או שההחלטה שהתקבלה שגויה.
ולמה צריך את זכות הערעור? א. כי אם השירות שניתן לא מתאים לצרכים, או לא מעניין את המתמודד, הוא לא יעשה בו שימוש ולמעשה יוותר בלי כלום ובלי תמיכה. ב. משום שהרבה פעמים הועדות מקבלות החלטות בהתאם לשירותים הקיימים וליכולת שלהן לספק אותם ולא על פי הנחיות החוק. התוצאה של זה היא שאנשים שנזקקים לשירות שאינו זמין דיו (כמו מגורים טיפוליים או מסגרות לתחלואה כפולה) נעצרים כבר בשלב ועדות השיקום ובכך בעצם בעית היעדר הטיפול בהם מושתקת. אין בכך כדי לבוא בהכרח בטענה לרכזות השיקום, אלא כדי לומר שככל שנערער על מצבים בהם השיקום לא יכול לתת מענה משום שהמדינה התרשלה בפיתוח השירותים כך הצעקה תשמע רחוק יותר ויש יותר סיכוי שיווצר לה מענה.
אני מזמינה אתכם לעיין בכתבה ולקבל תחושה טובה יותר של העניין:
ולסיכום העניין הזה אומר, שאנחנו מזמינים את כל מי שמעוניין לערער על החלטות ועדות שיקום לפנות אלינו למוקד (טלפון בהמשך ), לברר כיצד לעשות זאת ולהכניס אותנו לתמונה.
2. רשימות הפסיכיאטרים לקביעת נכות רפואית לצורך סל שיקום:
להזכירכם, מי שאינו מעוניין להיות מוכר בביטוח לאומי יכול לפנות לועדות השיקום בהליך חליפי על ידי אישור מאחד הפסיכיאטרים המורשים לצורך העניין. אותו פסיכיאטר מורשה לקבוע, אילו האדם היה פונה לביטוח לאומי, האם היו נקבעים לו אחוזי הנכות המתאימים לצרכי סל שיקום. משמעות אישור זה הוא שהמתמודד יכול לפנות לועדת שיקום, כשם שהיה פונה אילו היה מוכר בביטוח לאומי. אך שימו לב, אישור הפסיכיאטר יפה רק לצרכי סל שיקום ולא יסייע לאדם אם יחליט מאוחר יותר לפנות לביטוח לאומי. יתרה מכך, אם נעשתה פניה לביטוח לאומי ולא נקבעו אחוזי הנכות הנדרשים לסל שיקום, לא ניתן לערער על כך באמצעות הפסיכיאטר. הסייג היחיד לעניין הוא במקרים בהם ביטוח לאומי דחה את הבקשה לקביעת אחוזי נכות מסיבות שאינן רפואיות (כמו תושבות חוזרות). רשימת הפסיכיאטרים מצורפת .
3. סיוע בשכר דירה דרך סל שיקום:
מי שאינו זכאי לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, יכול לפנות לסל שיקום בבקשה לקבלת סיוע כספי למימון שכר דירה. הסכום נמוך יותר, אך האפשרות קיימת.
4. קצבת נכות וסל שיקום:
לצורך קבלת שירותים מסל שיקום אדם צריך להיות מוכר עם לפחות 40% נכות בסעיפים 33 או 34 לחוק הביטוח הלאומי, או באישור פסיכיאטר מורשה לצורך כך. קבלת קצבת נכות אינה תנאי לקבלת שירותי שיקום ולא אמורה להיות גורם מעקב בתהליך. המשמעות של מימוש שירותי שיקום טרם ניתנה קצבת נכות היא שהמתמודד יצטרך למצוא אמצעים חלופיים לממן שירותים שבמצב רגיל ממומנים ישירות מהקצבה (כמו הוסטל), אך גם כאן ניתן לחשוב על פתרונות חליפיים, ובכל מקרה תהליך הפניה לסל יכול להתקיים במקביל ואף לפני קבלת האישור לקצבה.
5. הבהרה לעניין חוק לרון- אקדמאים:
מאחר ועל פי החוק החדש יכלו אנשים בעלי מקצוע או אקדמאים להרוויח יותר מגובה הקצבה מבלי שזו תפגע כלל, הרי שהמעבר לחוק לרון בשלבי הכנסה נמוכים אינו מטיב אתם. לצערי זה נתון שלא משתקף ב"מחשבון חוק לרון" המופיע באתר של הביטוח הלאומי, ולמעשה במקרים כאלה קשה לעמוד מתי כן כדאי להכנס לחוק. על כן הצעתי היא שאקדמאים או בעלי מקצוע ששוקלים האם לעבור לחוק לרון או לא, יתייעצו באופן אישי עם נציגי הביטוח הלאומי טרם קבלת ההחלטה. אם יהיו לי נתונים נוספים בעניין, אני מבטיחה לעדכן.
6. טיפולי שיניים בסל שיקום:
זכאות אחת לחמש שנים.
מוקד הפניות של ארגון "בזכות" לשירותכם: 02-6521308
עדכון - 26 בינואר 2010 - חוק לרון
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
לפני שבועיים שלחתי מידעון בעניין חוק לרון שנראה שהיכה גלים.
מאז, לפני כשבוע השתתף עו"ד יותם טולוב מבזכות לצד ארגונים נוספים בפגישה עם בכירים מהביטוח הלאומי, במטרה להעלות על פני השטח בעיות הקשורות למימוש חוק לרון לשם קבלת מענה מביטוח לאומי.
להלן, בתמצות, הדברים העיקריים שעלו והתשובות עליהם:
1. היערכות סניפי ביטוח לאומי :
לקויה של הסניפים, ובמיוחד של הפקידים בדלפק הקבלה - ביטוח לאומי יחדש את ההדרכה הפנימית שלו בנושא.
2. דרישה להצגת תלושי משכורת שנים אחורה :
באופן רשמי נהוג להציג תלושים של רבעון קלנדרי אחורה או, בסיטואציות מסוימות, תלושים של שנה מלאה. אני חוזרת ומציעה לפנות אלינו במקרים שחרגו מהסביר.
3. חובות - כאן יש כמה בשורות:
א) כל בקשה להכלל בחוק לרון שהוגשה אחרי כניסתו לתוקף (1.8.2009), התלושים והקצבה יבחנו כאילו חל עליהם חוק לרון.
ב) ההחלטה בדבר שמיטת חובות, או כל נוהל אחר, מצויה על שולחנם של מנכ"ל מש' הרווחה ושר הרווחה עצמו, ואנו ממתינים להחלטתם.
ג) גם לאחר הכניסה לחוק לרון, האחריות העיקרית לדיווח על שינויים בתלושי השכר (תחילת עבודה, עלית שכר או ירידה) היא על מקבל הקצבה. ככל שהדיווח יהיה מיידי יותר כך ההתאמה של הקצבה תעשה מהר יותר ולא יווצרו חובות או קיצוץ רחב מדי של הקצבה. יחד עם זאת, שימו לב, אין מה להודיע לביטוח לאומי על כל שינוי מינורי בשכר. כדאי לדווח על מגמות או שינויים דרסטיים (החלפת עבודה ושכר, יציאה לעבודה, אשפוז וכו)
ד) ולכל העובדים בשחור (ללא תלוש משכורת חוקי) - מאחר ולא מדובר בהכנסה מוכרת על פי חוק, היא אינה משפיעה על הקצבה, כך שגם אם הרווחתם יותר מגובה הקצבה בשנים האחרונות, כל עוד זה לא מופיע בתלוש שכר, לא היה צריך להוריד לכם מהקצבה. יחד עם זאת, אני רוצה לחזור ולומר שבייחוד לאור חקיקתם של תקנות שכר מינימום מותאם לפני כשנתיים, עבודה בשחור היא לא מוסרית היא שוללת מכם את כל זכויות העובדים (מחלה, חופשה, הבראה וכו) ובטח ובטח שלא נותנת לכם הגנה מפני העסקה פוגענית.
עדכון - 18 בינואר 2010 - שכר מינימום מותאם
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
הפעם המידעון ארוך במקצת ונוגע בנושא כאוב ובעייתי: שכר מינימום מותאם.
המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד התמ"ת פרסם את הנהלים החדשים בעניין שכר מינימום מותאם. להזכירכן מדובר בתהליך בו נקבע שכר המינימום ההולם ביותר את יכולתו של אדם בעל נכות במקום עבודתו בשוק החופשי - במסגרת תעסוקה נתמכת (בקרוב יוכרע האם יש להכיל את החוקים הללו גם על תעסוקה מעברית).
נכון שיש שאלות עקרוניות קשות שעולות מהסיפור הזה, ורבים מאיתנו מבקרים את עצם הרעיון שלאדם עם נכות תערך בדיקה לאבחון שכר המינימום שלו רק בשל היותו נכה בעוד שעובדים "בריאים" לא נתונים לבדיקה כזו. זאת לצד ביקורת על האופן בו נעשים האבחונים, תוקפם ותקינותם.
אני רוצה להאמין שהמילה האחרונה בנושא טרם נאמרה ושהדיונים סביבו ימשכו עד שתמצא נוסחה טובה יותר שתאפשר להתמודד עם הקושי של מציאת מקומות תעסוקה לאנשים עם נכויות. זה גם המקום לומר לזכות המטה שיושבים בו אנשים שליבם במקום הנכון ושניכר שישנה השתדלות מצידם.
על כל פנים, להלן קצת הסבר על מהו שכר מינימום מותאם ומה השינוים שנעשו בתקנות:
כלליו של שכר המינימום המותאם זהים לאלו שחלים על שכר המינימום הכללי במשק - כלומר העובד הינו עובד מין המניין, ביחסי עבודה מלאים הזכאי למלוא ההגנות מחוקי העבודה בישראל. ההבדל היחיד הוא בגובה השכר המשולם. כדי לאפשר למעסיקים להעסיק עובדים שיכולות העבודה שלהם נמוכות מבלי לספוג הפסדים הוחלט לאפשר להם לשלם שכר שנמוך משכר המינימום המקובל במשק ושהולם את יכולותיו של אותו עובד. באופן זה, המעסיק לא נדרש לשלם תשלומים גבוהים משמעותית ביחס לתפוקה הנמוכה (יחסית) של העובד, ומצד שני העובד נהנה מכל הזכויות השמורות לעובדים במדינה.
לצורך קביעת שכר המינימום המותאם נבנה במטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות של משרד התמ"ת מערך פניה והערכה לצורך קביעת השכר, מדרגות שכר, תהליך ערעור על הקביעה וכן הלאה.
אני לא ארחיב את תהליך הפניה לזימון אבחון לצורך קביעת שכר מינימום מותאם מאחר והמידע די זמין וברור במצגת שהכינו במטה, שמופיעה באתר שלהם ומצורפת למייל זה.
אני ארחיב מעט בעניין מועד הפניה למטה ודרגות השכר:
מועד הפניה:
עובד חדש (שטרם מלאו 90 יום במקום העבודה), האבחון יעשה החל מהיום ה 90 להעסקה, כדי לאפשר לעובד תקופת הסתגלות ולמידת התפקיד וסביבת העבודה. תוצאות האבחון ינתנו תוך 135 יום מתחילת ההעסקה (כלומר, לא יותר מ 45 יום אחרי האבחון). במידה והפניה לאבחון נעשתה לפני שמלאו 30 יום להעסקה - ההחלטה על שכר מינימום מותאם לא תחול רטרואקטיבית, אלא רק ממועד קבלתה. אילו הפניה היתה לאחר שמלאו 30 יום - ההחלטה תחול רטרואקטיבית עד ליום הגשת הבקשה.
כלומר: אילו אני עובדת חדשה במקום ואת בקשתי לקביעת לשכר מינימום העברתי ביום ה 20 להעסקתי. אני אחכה לפחות 70 יום עד לאבחון (כך שיעברו 90 ימים לתחילת העסקתי). אילו ההחלטה על שכר המינימום התקבלה ביום ה 125, אין לה משמעות אחרה. היינו - אם בכל התקופה הזו השתכרתי פחות ממה שנקבע בועדה- אני לא אקבל את היתרה עבור כל אותם ימים. מאידך גיסא, אילו הוחלט ששכרי נמוך ממה שהשתכרתי בתקופת הביניים - לא אדרש להחזיר הכסף.
עובד ותיק - אשר מועסק במקום העבודה לפחות 90 יום, בקשתו תטופל ושכר המינימום שלו יקבע תוך 45 ימים ממועד הבקשה לועדת אבחון. במקרה זה החלטת הועדה תחול רטרואקטיבית עד ליום הפניה אליה.
מדרגות השכר:
אחד השינויים שנעשו בועדות השנה זה הוספת מדרגות שכר מתוך תקווה שכעת תהיה הלימה טובה יותר בין יכולותיו של העובד לשכר אותו הוא מקבל. להלן המדרגות:
|
יכולת עבודה
|
שיעור השכר משכר המינימום
|
|
בין 1% ועד 10%
|
10%
|
|
בין 10.01% ועד 19%
|
19%
|
|
בין 19.01% ועד 30%
|
30%
|
|
בין 30.01% ועד 40%
|
40%
|
|
בין 40.01% ו 50%
|
50%
|
|
בין 50.01% ועד 60%
|
60%
|
|
בין 60.01% ועד 70%
|
70%
|
|
בין 70.01% ועד 80%
|
80%
|
|
יכולת עבודה שעולה על 80%
|
שכר מינימום מלא
|
(לתשומת לבכם, שתי המדרגות הנמוכות ביותר נכללות תחת הגדרת "משתקם" והמשמעות שלהן שונה משל המדרגות האחרות).
שלושה עניינים קטנים אבל חשובים מאוד שראוי לשים אליהם לב:
בתהליך הפניה ניתנת לעובד הזכות להחליט האם מעוניין שהגורם השיקומי המלווה יהיה מעורב בתהליך או לא.
שנית, מעתה טפסי ההחלטה על שכר המינימום ישלחו הן לעובד והן למעסיק.
שימו לב גם למכתב למעסיק לגבי תקופת הביניים והשכר המשולם בתקופה זו, ובלבד שמדובר ביחסי עובד מעביד. להזכירכם, העסקה שלא ביחסי עובד מעביד וללא תלוש משכורת קביל אינה חוקית. כך גם לגבי עבודה אצל מעסיק וקבלת תשלום מגורם שלישי שאינו חברת כח אדם או השמה (יזמי תעסוקה נתמכת לא נחשבים כח אדם או השמה ועל כן אינם רשאים לשלם למתמודדים הנעזרים בשירותם עבור עבודתם, למעט במקרים חריגים ביותר). ניתן לפנות אלינו או למטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות גם בשאלות בנושא זה.
וכמו תמיד אני מבקשת להזכיר לכולם שזכות הערעור קיימת, ובכל הנוגע לועדות האבחון והחלטות המטה ישנן שתי דרכי ערעור נוחות יחסית: טופס ערעור של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות (תוך 21 יום מקבלת ההודעה על החלטה) או בית הדין לענייני עבודה. על כן, אם יש חשש שדברים לא התנהלו כסדרם, אם האבחון התנהל שלא באופן תקין וכיוצא בזה - לא להרים ידיים. יתרה מכך, אם התנהלה ועדת אבחון במקום העבודה, והתחושה היא שהדברים באותו היום לא שיקפו נכונה את יכולות העובד.
כמו כן, אלו הם דרכי יצירת הקשר עם המטה לכל מי שיש לו שאלות או בעיות בנוגע לתעסוקת אנשים עם נכויות:
כתובת: רח' היצירה 13, פתח תקוה, מיקוד 49170, ת.ד. 7070
טלפון: 1-700-70-78-71
עדכון - 12 בינואר 2010 - חוק לרון
אראלה פורטוגלי - רכזת שטח בתחום בריאות הנפש, ארגון "בזכות" |
נאגרו אצלי פרטי מידע רבים וחשובים ואני רוצה לחלוק אותם אתכם:
1. חוק לרון:
בכדי להבין את חוק לרון יש צורך להבחין בין אחוזי הנכות הנקבעים על ידי ביטוח לאומי ובין אחוזי אי כושר עבודה. אחוזי הנכות, שהם, לדוגמא, האחוזים הרלוונטים לצורך סל שיקום, נקבעים על פי ההבחנה רפואית ומטרתם לבחון את מידת נכותו של האדם. אחוזי אי כושר השתכרות, לעומת זאת, בוחנים את השפעתה של הנכות על יכולת ההשתכרות של אדם. כך - ניתן לדמיין שנהג אוטובוס שאיבד את ידו יכולת השתכרותו נפגעת בצורה משמעותית יותר משל פקיד שסובל מאותה הנכות. אותם אחוזי אי כושר השתכרות הם שמכתיבים את ההטבות הכלכליות של הנכה - קצבה, הנחות במשרדי ממשלה שונים וכדומה. על כן בבואנו לדון בחוק לרון הנתון הרלוונטי לנו אינו אחוזי הנכות של הפונה אלא אחוזי אי כושר ההשתכרות שלו, והשינוי באופן בו נמדדים אחוזי אי הכושר הוא השינוי המשמעותי ביותר שנעשה בחוק וממנו נגזרות ההשלכות המעשיות המאפשרות עבודה בשכר גבוה תוך פגיעה מדורגת בקצבה המשולמת, שמירת הזכויות הנלוות וההגנה על עובד בעת ששכרו פוחת.
ישנן כמה שאלות שחוזרות ועולות בהקשר לחוק.
א) כיצד ביטוח לאומי יודע כמה אני מרווייח וכמה כסף צריך להוריד לי מהקצבה?
התשובה כאן מורכבת משני חלקים. ראשית, ביטוח לאומי אמור לדעת כמה כל אחד מאיתנו משתכר משום שהמעסיק שלנו מפריש תשלומים לביטוח לאומי וביטוח בריאות בהתאם. אולם לא תמיד המידע הזה הועבר בצורה סדירה לאגף שמשלם קצבאות נכות בביטוח לאומי ועל כן חלה חובה על העובד עצמו לדווח לביטוח הלאומי על כל שינוי במצבו, כולל מצבו ההשתכרותי. מכאן שעל המתמודדים העובדים לדווח לביטוח לאומי על עבודתם והערכה של שכרם.
ב) כיצד ביטוח לאומי ידע לשלם לי את הקצבה המלאה לה אני זכאי אם אני מפסיק לעבוד או ששכרי פוחת?
שוב, כאמור לעיל, לא רק שלא מומלץ להסתמך על כך שהמידע יעבור כראוי ובזמן סביר בין האגפים השונים בביטוח לאומי, זוהי חובתו של אדם לדווח על שינוי. ועל כן, אילו פחתה הכנסתו של העובד (או עלתה משמעותית) מומלץ לדווח על כך בהקדם לאגף קצבאות נכות בביטוח לאומי בכדי שהקצבה תשולם לפי המשכורת בפועל ולא על פי חישובים של שכר גבוה מדי (כלומר, יותר מדי כסף יקוצץ ממנה) או נמוך מדי (ואז מצטברים חובות של מקבל הקצבה לביטוח הלאומי בעבור כספים שקיבל ולא היה אמור לקבלם).
ג) ניגשתי לביטוח לאומי וביקשו ממני תלושי שכר אחורה לכל תקופת עבודתי, שנים רבות.
לא ידוע לנו על נוהל מסודר בעניין הדרישה להציג תלושי שכר בעת הבקשה להכלל בחוק לרון, יחד עם זאת, על פניו לא נראה שיש כאן פסול כל עוד אין התניה כזו. כלומר, מי שמבקש להכלל בחוק, בקשתו צריכה להתקבל בין אם הציג תלושים ובין אם לא. לגבי תקופת תלושי המשכורת הנדרשים: זמן סביר. אילו נדרשתם להציג תלושים לתקופה שאינה סבירה (כבר שמעתי על מישהו שנדרש להמציא תלושים 17 שנה אחורה) - פנו אלינו.
ד) הגעתי לביטוח לאומי, הצגתי תלושי שכר ופתאום נאמר לי שיש לי חוב לביטוח לאומי על תשלומי קצבה שלא הייתי זכאי לה. עכשיו מבקשים שאחזיר אלפי שקלים.
אכן בעיה אמיתית וכואבת. כאמור, מקבלי קצבה רבים לא ידעו שעליהם לדווח לביטוח לאומי, לאגף קצבאות, על שהם עובדים ועל כן המידע נעלם מעיני משלם הקצבאות. כך אנשים המשיכו לקבל קצבה מלאה, על אף שעל פי חוק ובהתאם לשכר שלהם הקצבה אמורה היתה לקטון. כעת, משהם מגיעים לסניפי הביטוח הלאומי ומציגים את תלושי המשכורת שלהם הם נדרשים להחזיר את תשלומי הקצבה העודפת לעיתים חודשים ושנים אחורה. בביטוח לאומי מודעים לבעיה ולמחסום שזה מציב בפני כניסה לחוק לרון, אולם, כרגע המדיניות היא של גבית חובות (יאמר לזכותם שישנה נכונות לפריסת תשלום החוב). אולם, מאחר וברור שיש כאן מכשול משמעותי כן מתכננים לערוך בנושא דיון בקרוב ולבחון כיצד להתמודד עם הבעיה באופן שיאפשר לאנשים להנות מחוק לרון מבלי לחשוש מחובות נסתרים. משום כך, הצעתי היא כזאת - מי שצפוי שיתגלו אצלו חובות גדולים, היינו מי שיודע שלא נפגעה קצבתו על אף שעל פי שכרו היא היתה אמורה לפחות, אינו מעוניין להכנס להסדר החזרת חובות ויכול להתאפק עם הכניסה לחוק - שיחכה עם זה. יכול להיות שבעתיד (אני מקווה שלא רחוק) תהיה מדיניות נוחה יותר, וגם אם לא, יותר גרוע לא יקרה (רק לא להמשיך לצבור חובות!).
ושאלה אחרונה וחשובה:
ה) אז איך נכנסים לחוק לרון?
כל מי שהיתה לו הכנסה בתוקף (תלושי משכורת אמיתיים) לפני כניסת החוק לתוקף 1.8.09 צריך להודיע שהוא מעוניין להכנס להסדר. מי שהחל לעבוד רק לאחר התאריך הנ"ל - יוכנס לחוק אוטומטית (אלא אם הוא יבחר אחרת).
אני מזמינה את כל מי המעוניין לפנות אלי בשאלות נוספות (אני מקווה שאוכל לענות) ובמידה ויש רצון וקבוצה גדולה, ניתן לבקש הדרכה מסודרת בנושא.
2. שנה אזרחית חדשה וטפסי 101 :
לא אחת אני נשאלת האם על מקבל קצבת נכות לסמן "קצבה" כהכנסה נוספת בטופס 101. מאחר ואני ממשיכה לקבל תשובות סותרות לשאלה הזו, ומאחר ומוקד מס הכנסה לא פתר את התסבוכת, אני מבטיחה להמשיך לבדוק ולשוב בהקדם עם תשובה מניחה את הדעת.
להזכירכם, מוקד פניות הציבור של "בזכות" ממשיך לעבוד במרץ, לתת מידע בעניין זכויות ואף לסייע במימושן למי שזכויותיו מופלות. הטלפון של המוקד הוא 02-6521308 (במידה ולא הצלחתם ליצור קשר עם המוקד או שאינכם מרוצים מהשירות שניתן אנא עדכנו אותי. אנחנו מנסים לעזור ויודעים שלעיתים אפילו אנחנו נכשלים בכך). שנית, פרוייקט "הליך הוגן" ליווי והנגשה של ההליך הפלילי לאנשים עם נכויות נפשיות או שכליות עובד גם הוא ומציע עזרה שלא תסולא בפז. אנא, אם נתקלתם במתמודד שמצוי בהליך הפלילי (לא משנה אם זה כנתבע, תובע, נותן עדות וכו') או ששוקל לפתוח בהליך מסוג זה, צרו עמנו קשר בהקדם - הנסיון והידע שלנו לשירותכם.
מוקד הפניות של ארגון "בזכות" לשירותכם: 02-6521308
|
| +- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
|  בטעינה... |
|
|
|
