|
הזמן עובר, החקיקה תקועה, חייבים לקדם את הרפורמה עכשיו
מזה למעלה מ-15 שנה אנו נאבקים לקדם את הרפורמה הנחוצה כל-כך. ארבע החלטות ממשלה כבר התקבלו בנדון. בשנת 2007, בעקבות עתירה שהוגשה על-ידי ארגון בזכות, עמותת עצמה, מתמודדים ואישי ציבור בנושא לבית המשפט העליון, אף הוגשה הצעת חוק ממשלתית להעברת האחריות למתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. על-פי הצעת החוק, לראשונה בישראל תעוגן בחוק הזכות לקבלת טיפול נפשי, יוגדר בצורה ברורה ומחייבת מי יהיה זכאי לקבל טיפול ומה יהיה סל השירותים אותו הוא זכאי לקבל, וכן יקבע בצורה ברורה מי הגורם האחראי למתן השירותים. זכות זו אינה מעוגנת כיום בחוק, ולכן מערכת בריאות הנפש התדרדרה לאן שהתדרדרה – למחסור בתקציבים ולמחסור משווע בשירותים.
למרות שהצורך זועק, הצעת החוק הזו תקועה כבר קרוב ל-5 שנים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובינתיים המצב בשטח רק הולך ומחמיר. כרבע מיליון איש בישראל, הזקוקים לשירותים בתחום בריאות הנפש, נפגעים מהיעדר שירותים זמינים בקהילה: פחות משליש מהמבוגרים ורק כרבע מהילדים הזקוקים לטיפול נפשי זוכים לקבל אותו במסגרות הציבוריות המופעלות כיום בקהילה. שאר הנזקקים אינם מקבלים טיפול כלל, או שנדרשים לשלם בעבורו ממון רב, וכך הנפגעים העיקריים הם אנשים מהשכבות המוחלשות. בישובים רבים, בייחוד בפריפריה, אין מרפאות ציבוריות, וגם היכן שפועלות מרפאות התור אורך חודשים רבים. זה מצב אבסורדי וחייבים לתקן אותו. רק עיגון של הזכות לקבלת טיפול וקביעה של גורם שאחראי לתת את השירותים תביא לשינוי של המצב. צריך להפסיק את ההדרה של שירותי בריאות הנפש מכלל שירותי הבריאות, ולהעביר את האחריות למתן השירותים לידי קופות החולים, האחראיות על כל יתר שירותי הבריאות שאנחנו מקבלים, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אפשר – וצריך – לדון על ההגדרות הקיימות בהצעת החוק ובמידת הצורך להכניס תיקונים, אבל זה לא משנה את הצורך בשינוי עצמו. הגיע הזמן שנאחד כוחות, נקרא לחברי הכנסת לצאת מאדישותם ולחזור לשולחן הדיונים, ונפעל לביצוע הרפורמה עכשיו.
בדיון שנערך בבג"ץ ב-19.12.2011, הורה בית-המשפט למדינה להשיב בתוך חודשיים כיצד היא מתכוונת לקדם את הרפורמה בבריאות הנפש. אנו ממתינים לתוצאות.
|
בטעינה...